--
רבינו בחיי בספרו חובות הלבבות, שער בטחון, פרק חמישי, מבחין בשבע סיבות עיקריות שמבדילות אדם הבוטח על ה' מזה שאינו בוטח. האבחנה השישית שבה נעסוק במאמר זה עוסקת במבחן יחסי אנוש. וכך לשונו:
--
והשישי - שהבוטח על ה' מתידד עם כל סוגי בני אדם, ותהיה נפשם שקטה בחברתו בהיותם בטוחים שלא יזיקם, וליבם שקט מחמתו, ואינם יראים ממנו על בניהם ורכושם. וגם הוא בבטחון מהם בידעו, כי תועלתו ונזקו אינו ביד נברא ולא ביכולתו. ולכן אינו ירא שיזיקוהו כמו שאינו מקוה שיועילוהו. וכיון שהוא בטוח מהם והם בטוחים ממנו, מתידד עמהם והם מתידדים עמו - כמו שאמר החסיד (דוד המלך): "והבוטח בה' חסד יסובבנו" (תהלים לב, י)
--
חכמת הקבלה מגלה לנו, שבמציאות המטפיזית המקורית, קיימים שני אבחנות אחדות באמצעות ניתן להבין שאר חלקי המציאות כי זהו השורש של כל והם האור והכלי. בני אדם הם כלים ודבר הנכון ויחידי שיכול למלאם הוא האור של ה' יתברך. אבחנה זו חשובה מסיבת ההבנה, שבוטח על ה' מכיר בה, ויודע ששאר בני אדם סביבו אינם אל צינורות של השפע (או חוסרו) שדרכם אור ה' מתגלה במציאותו. ואינו כסיל הוא כדי להבין, שאין בידם ממש להכריע את גורלו - בין לתועלתו בין לנזקו - אלא הכל נמצא בידי ה' ואין עוד מלבדו שרוצה להשפיע לו ולקדם אותו באהבה.
--
לעמות זאת, ממשיך רבינו בחיי, זה שאינו בוטח על ' אין לו ידיד ואין חומל עליו לפי שאינו חדל לקנא בבני אדם ונוטר להם וחושב שכל טובה שבאה להם הוסרה ממנו (אמונה מוקדמת בחוסר). ושפרנסתם נלקחה מפרנסתו וכל מה שנעדר לו מתשוקותיו הוא מחמתם ובידם להביא לו מאוייו.
ואם באה עליו צרה או יסורין בממון או בבנים נדמה לו כי זה מחמתם ובידם לסלק הנזק ולהסיר היסורין מעליו. וכיו שקבע הנות הללו בליבו בא כתוצאה מכך לבזותם ולהזכיר מומיהם ולקלל את כולם ולשנוא אותםץ
והרי הוא מבוזה בשני העולמות, ועלוב בשני המקומות - כמו שאמר החכם (שלמה המלך): "עיקש לב לא ימצא טוב" (משלי יז, כ)
--
לסיום האות להזכיר מאמר חז"ל מפורסם: אין עני אלא בדעת.
--
ישראל בן דוד
רבינו בחיי בספרו חובות הלבבות, שער בטחון, פרק חמישי, מבחין בשבע סיבות עיקריות שמבדילות אדם הבוטח על ה' מזה שאינו בוטח. האבחנה השישית שבה נעסוק במאמר זה עוסקת במבחן יחסי אנוש. וכך לשונו:
--
והשישי - שהבוטח על ה' מתידד עם כל סוגי בני אדם, ותהיה נפשם שקטה בחברתו בהיותם בטוחים שלא יזיקם, וליבם שקט מחמתו, ואינם יראים ממנו על בניהם ורכושם. וגם הוא בבטחון מהם בידעו, כי תועלתו ונזקו אינו ביד נברא ולא ביכולתו. ולכן אינו ירא שיזיקוהו כמו שאינו מקוה שיועילוהו. וכיון שהוא בטוח מהם והם בטוחים ממנו, מתידד עמהם והם מתידדים עמו - כמו שאמר החסיד (דוד המלך): "והבוטח בה' חסד יסובבנו" (תהלים לב, י)
--
חכמת הקבלה מגלה לנו, שבמציאות המטפיזית המקורית, קיימים שני אבחנות אחדות באמצעות ניתן להבין שאר חלקי המציאות כי זהו השורש של כל והם האור והכלי. בני אדם הם כלים ודבר הנכון ויחידי שיכול למלאם הוא האור של ה' יתברך. אבחנה זו חשובה מסיבת ההבנה, שבוטח על ה' מכיר בה, ויודע ששאר בני אדם סביבו אינם אל צינורות של השפע (או חוסרו) שדרכם אור ה' מתגלה במציאותו. ואינו כסיל הוא כדי להבין, שאין בידם ממש להכריע את גורלו - בין לתועלתו בין לנזקו - אלא הכל נמצא בידי ה' ואין עוד מלבדו שרוצה להשפיע לו ולקדם אותו באהבה.
--
לעמות זאת, ממשיך רבינו בחיי, זה שאינו בוטח על ' אין לו ידיד ואין חומל עליו לפי שאינו חדל לקנא בבני אדם ונוטר להם וחושב שכל טובה שבאה להם הוסרה ממנו (אמונה מוקדמת בחוסר). ושפרנסתם נלקחה מפרנסתו וכל מה שנעדר לו מתשוקותיו הוא מחמתם ובידם להביא לו מאוייו.
ואם באה עליו צרה או יסורין בממון או בבנים נדמה לו כי זה מחמתם ובידם לסלק הנזק ולהסיר היסורין מעליו. וכיו שקבע הנות הללו בליבו בא כתוצאה מכך לבזותם ולהזכיר מומיהם ולקלל את כולם ולשנוא אותםץ
והרי הוא מבוזה בשני העולמות, ועלוב בשני המקומות - כמו שאמר החכם (שלמה המלך): "עיקש לב לא ימצא טוב" (משלי יז, כ)
--
לסיום האות להזכיר מאמר חז"ל מפורסם: אין עני אלא בדעת.
--
ישראל בן דוד
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה