בטחון על ה' - מבחן הדת - (ה)

לעתים בשביל שינוי משמעותי בתוצאה מספיק שינוי מועט באבחנה.
--
אבחנה חמישית שעושה רבינו בחיי בתודעת בוטח על ה' מכונה מבחן הדת. וזה לשונו:
--
והחמישי - שהבוטח על ה' אינו מתעסק בסיבות בעולם אלא כדי לקחת מהם צדה לאחרית ובמה להשיג עולמו. ולפיכך מה שכשר לו מהם ללא בפגיעה בדתו ועניני העולם הזה - מתעסק בו, וכל שיש בו חשש פגיעה בדתו וגרם עברה לפני השם - אינו מתעסק בו, כדי שלא יביא על עצמו חלי במקום הרפואה.
--
כאן חשוב להבין מה יכולה להיות מטרה סבירה של אותו בוח על ה' בכדי ליתן דעת האם האמצעי מקדום או מזיק לו בדרך אל המטרה הזאת שלו. ואיך ידע בן אדם ממצוע להבחין בזה.
ותשובה היא שלא ירדה נפש לעולם הזה אלא על מנת להלשים את תיקונה. וכל פעולה שבוחרת, היא נבחנת האם הצליחה להתנהג או להגיב בצורה שונה, חדשה, מתוקנת ובכך להשלים משימה זאת שלה.
--
מכאן הבנה היא פשוטה, שגם הפרנסה בידי האדם היא רק אמצעי על מנת להלשים את המשימה שלו בעולם הזה. ואם, למרות הפיתויים הרבים, אמצעי זה אינו כשר לצורך השלמת אותה המשימה, בוטח על ה' יבחר להמנע מהתעסקותו בו.
--
לעומת זאת, אחד שאינו בוטח על ה', ממשיך רבינו בחיי, סומך על הסיבות וינוח ליבו בהן, ולכן לא יתרחק משום דבר מהן ויתעסק במגונה ובמשובח שבהן ואינו חושב על אחרית מצבו (מטרת החיים שלו) - כמו שאמר החכם (שלמה המלך) עליהם: "חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח" (שם י"ד, ט"ז)