כלים ואורות

שפת הקבלה משתמשת בשני מונחים מרכזיים להבנת המציאות של החיים שלנו, הן ברמה הפיזית הגשמית והן ברמה הרוחנית הפנימית. כלים ואורות אלו הם המושגים הבסיסיים ביותר להבנת המציאות שלנו בעיניי חכמה הקבלה.
מהו כלי? כלי הוא רצון. רצון לקבל. כל רצון. רצון לאכול. רצון לישון. רצון לקום ולעשות משהו. רצון להתחתן. רצון להיות אהוב, שמח או עצוב. כל סוג של רצון, מכונה בשפה הקבלה – כלי.
אור – לעומת זאת מוגדר ככל סוג של מילוי או הנאה שבאים למלא את הכלי. מימד האור הוא אינסופי והוא כולל בעצם כל סוג של מילוי שאנחנו מסוגלים לדמיין לעצמנו, ואף מעבר לזה. בין אם זה אכילה, סקס, שליטה, כבוד, כסף או חכמה. וגם רצונות עדינים יותר של אהבה, אור, ודאות, בטחון ושמחת חיים.
ברמות עמוקות יותר של מציאות כמו עולם המחשבה, רגש, זכרון או אינטואיציה – מונחים של אורות וכלים נשארים תקפים לחקירה והבנה של המציאות שלנו. מעתה למעשה, כל מפגש שלנו עם המציאות, בין עם זה תהליך עסקי החיצוני או חקירה של עולם הרגש פנימה, יכול וצריך להתבסס על ההבנה המרכזית הזאת של שני המימדים: כלים (מימד הקבלה) ואורות (מימד ההשפעה).
מקור המילה 'קבלה' גם הוא מגיע מאותו מונח של הרצון לקבל שלנו. המקובלים הקדמונים הבחינו ברצון הזה כאלמנט בסיסי המניע את המציאות של בני אדם. התבוננות מעמיקה יותר הביאה אותם למסקנה שמאחורי כל סוג של מילוי חיצוני לרצונות שלנו, מסתתר היבט עמוק פנימי יותר של שפע או מילוי. והוא הוא זה המכונה – האור.
במונחים העכשוויים של פיזיקה קוונטית, אפשר להמשיל את מושג של האור לאנרגיה. אמנם זה לא לגמרי מדויק, מכיוון שמונח האור רחב יותר ועמוק יותר מהבנות הנתונות שלנו לעולם החומר או חמשת החושים. אמנם, אותה אנרגיה או האור – הם המילוי או השפע האמיתיים שאנחנו צמאים למעשה לקבל בכל אקט התנועה שלנו בחיים. חשוב לזכור זאת, מכיוון שמכאן והלאה, האור הופך למטרה מרכזית במשחק החיים שלנו. הרי כל מה שאנחנו למעשה רוצים בחיים הוא אור. וכל עוד יש רצון לקבל ומסוגלות להחזיק, האור יהיה בבחינת המציאות הבלתי נפרדת מהחיים שלנו, בעזרת השם שנזכה, אמן ואמן.