--
--
ליל הושענה רבה ידוע אצל המקובלים גם כ"ליל החותם".
"ואומנם עיקר הדין שנידון העולם עתה, הוא להימסר הפתקין, שנחתמו בנעילת יום הכיפורים... ונמסרים ביד השלוחים לפעול הדין והמשפט.. ואם ישובו, יחזרו לקחת הפתקים מידם. אם לאו אין עוד תקנה בתשובה מאז ואילך. " (שער הכוונות, עניין הסוכות, דרוש ו')
בזמן תפילת נעילה של יום הכיפורים נוצרת החתימה על "פסק הדין" ה"סרט" של חיינו לשנה הבאה.
אותו סרט משול למכתב שנחתם בחותם המלך. לכן, אנחנו מתפללים בתפילת נעילה "חתמנו לחיים מלך חפץ בחיים".
ממוצאי יום הכיפורים אנחנו מברכים זה את זה ב"פתקה טובה", כי עדיין אפשר להוסיף למכתב תוספות של ברכה והיא ה"פתקה" הטובה.
בלילה השביעי והאחרון של סוכות, ליל הושענה רבה, נוצר החותם השני, חותם המלך על המעטפה שבתוכה המכתב, הגורל, הסרט שלנו לשנה הבאה.
תפילתנו באותו הלילה היא "להיטיב החתימה".
"מנהג ליל הושענה רבה... ענין החותם הנעשה בליל זו ולכן צריך להיות נעור כל הלילה הזה יען כי בו נדונים כל הנבראים... " (שער הכוונות, דרושי חג הסוכות, הקדמה)
מנהג המקובלים לפי האריז"ל הוא לקרוא את כל ספר דברים, משנה תורה, עד חצות אותו הלילה, הלילה האחרון של סוכות, ואחרי חצות, ללמוד זוהר כל הלילה, מה שנקרא "תיקון כרת".
לתיקון כרת – לימוד כל הלילה ללא שינה, יש סגולה גדולה לזכך את הנשמה. ליל הושענה רבה יחד עם ליל שבועות הם הלילות המפורסמים ביותר בשנה לתיקון כרת.
אחרי חצות הלילה, זמן זריחת הלבנה, נוהגים לצאת לחוץ ולבדוק את הצל לאור הלבנה, לפי הצל באותו הלילה אפשר ללמוד על גורלו של האדם לשנה הקרובה (זוהר, ויחי, ר'- ר"ח).
בבוקר, עם שחר מתפללים שחרית, מנענעים בלולב בפעם האחרונה ובמקום לעשות הקפה אחת עם הלולב – הושע נא, מקיפים את הדוכן שבע פעמים, ולכן הקפות אלו עם הלולב נקראות הושענה רבה – ההושענות הגדולות.
לאחר ההושענות – "חיבוט ערבות", חובטים את הערבות באדמה חמש פעמים כנגד ה' גבורות ובזה מסיימים את התהליך של בניית התסריט לשנה הבאה שהחל בראש השנה.
מה עניין חיבוט הערבות?
אם עשרת ימי תשובה משולים ל"שמאלו תחת ראשי" וימי הסוכות הם "ימינו תחבקני" הרי שחיבוט הערבות הוא "ישקני מנשיקות פיהו", עלה הערבה דומה לשפתיים והחיבוט באדמה משול לסיום הדינים והכנת הזיווג והייחוד שיתקיים למחרת – שמחת תורה.
רוצים לדעת עוד ? בקרו באתר חיים קבלהwww.livekabbalah.org
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה