הקשבה נדיבה לאמת

בהשראה של רבי ומורי, הרב אדם סיני שליט"א

מייסד קהילת הסולם - www.hasulam.co.il

--

מהי הקשבה נדיבה לאמת? מהי כמיהה אל האור? אחרי מה אנחנו רדופים? האם ההסתכלות והבחינה שלנו את המציאות היא חיצונית, שמא אנחנו מחפשים דבר מה פנימי במפגשנו עם החיים?

--

בין היסודות החשובים בעבודה הרוחנית, נמנית הקשבה נדיבה לאמת. מהי אמת? מהי ההקשבה הנדיבה אליה? ולמה חשוב שתהיה נדיבה?

יש חשיבות מיוחדת לפעול כוונה מסוימת בשעת סערת הנפש שפוקדות אותנו. תורת ישראל מגדירה במדויק את הכוונה הזאת - והיא מכונה מידת האמת או התכונה בעמ"נ להשפיע.

החיים הם אימון. כל מפגש שלנו עם מציאות - הוא הזדמנות חדשה ליצור מימד חדש של אמת בנפשנו. לשם כך יש צורך לפתוח בית חרושת לייצור ההנפשה הזאת או כפי שמכונה לה לעתים רבות הרב - בית חרושת ליצירת כלים ד'השפעה. בין האמצעים המיוחדים ביצירה הזאת - נמנה גם כוח התנגדות או המסך.

--

מהו מסך? מהם האיכויות שלו? ומה חשיבותו?

--

המסך יש לו כוח לעצור את התגובות המיידיות. לעצור את הטבע שרוצה רק את החיצוניות. לפתח את הכושרים הפנימיים שאנחנו זקוקים להם מאוד, ביניהם אחד הדברים החשובים היא כמובן הקשבה נדיבה לאמת.

--

מהי הקשבה נדיבה לאמת? איך פועלים אותה?

--

כדי לשמוע צריך קודם כל לדחות את האור. אם אני רוצה רק לקבל את האור - זה לא מספיק. הקשבה חייבת להיות מאוזנת. חייבת להיות בלי החלטה..

כי בטרם שעשיתי החלטה, חייבים לעשות בירור על פי החוקה. ומהי החוקה? חוקה היא האמת. האמת אומרת ללכת מעלה מהדעת. האמת אומרת שצריך להתחבר לבורא. החוקה היא לא לעשות מה שמתחשק לי. כי אם אני עושה מה שמתחשק לי זה אומר שאני רוצה להקדים את ה"נשמע" ל"נעשה". ומה זה אומר? שלמרות שבא לי חיצוניות, אני בוחר להתחבר לנקודה הפנימית שבדבר. למרות שלא מתחשק לי, אני ממשיך ובוחר באמת. אני בוחר להשפיע. אני בוחר לתת.

--

האבחנה היא לא להיות קשובים לחשק, אלא להיות קשובים לאמת.

--

אדם מחפש אחרי האושר, מחפש אחרי האהבה, מחפש אחרי מילוי. הרי ברור שאהבה הינה דבר פנימי, אך בכל זאת קשה לפעול זאת, וזאת למרות ההסכמה הכללית למקום הימצאותה.

--

על מנת לעבור לתדר הבא, צריך לעשות ברית עם האמת, ברית עם השלמות, ברית עם עצמך.

--

מה זה אומר "אני מחויב לאמת"?

--

כל סיטואציה בחיים שיש בה עימות טומנת בתוכההזדמנות מיוחדת ליצירת כלים דהשפעה, הרי שרק בזכות הזיכוך בין שתי האיכויות הללו של קבלה והשפעה (נתינה), האמת מתבהרת ומתחזק בנפשנו, והבחירה בה נהית חזקה יותר

--

אם כן, השאלה שצריכה להשאל - מהי האמת כאן? ובמקום איך לקבל, למעשה, צריכים אנחנו לשאול - איך לאהוב?

--

זה לא יבוא מתוך חשק, או הארה. למעשה, לעתים אנחנו זוכים לניצנוצים של אותה הארה שמראים לנו קצת מן האמת. אבל לא את כולה. והרי זה לא מספיק לחיות זאת רק בהכרה. צריך לחיות את האמת גם בגוף, שהשתוקקות או בשפה הקבלית - עליית המ"ן תבוא מהגוף ממש. כי רק החיבור בין ההשתוקקות והדרישה הפנימית המלאה של הגוף עם התודעה השכלית ה"חוקית" שבאה מהלימוד - מביאים את התוצאה, שהיא ההשגה. יש חשיבות גדולה לעורר את ההשתוקקות מהגוף.

--

איך מעוררים השתוקקות?

--

א. צריך לפרגן לאמת - לפרסם אותה, לשיר אותה, לכתוב אותה, לדבר עליה ברבים.

ב. צריך לשלם על האמת - במה משלמים? בכסף ממש! צריך להיות מוכן להוציא את הכיסופים הכי פנימיים שלנו, שלעתים זה הצורך שלנו במחייה ממשית.

ג. צריך להיות מסוגל לוותר על האור כשהוא מגיע - דהיינו, חייבים להיות בהקשבה נדיבה לאמת.

--

אז מה בכל זאת אומר להקשיב? להקשים אומר להיות ברעב וצמאון מתמיד, כאחד שהולך ללא מים במדבר. להקשיב לכל פיסה של התרחשות שחלה מסביבינו, ולהחשיב כל פיסה כזו כיהלום של ממש שמצאנו בדרכנו.

--

בהקשבה נדיבה לאמת - חשוב להזהר מכוח נוסף שפועל בתוכנו והוא - דעת ההמון. מהו ההמון? ההמון - הוא המרדף אחרי החיצוניות. צריכים להיות קשובים באופן נדיב לאמת, כי לעומת ההמון, האמת איננה מופיעה פעמים רבות בחיינו. יש לנו רגעים בודדים בחיים שהיא מגיע לפתע, ומיד נעלמת. צריכים לאחוז בה כמו אחד אוחז ברופא שיכול להציל אותו ממוות. ולמרות שאין לך חשק לכך, אתה צריך לעשות זאת מעלה מהדעת. כאן נדרשת נדיבות, הרבה נדיבות של הלב כדי להקשיב.

--

מהן האיכויות של האמת? ואיך אפשר לזהות אותה?

--

האמת היא נצחית. האמת היא תדירית. תמידית. המימד של דבקות הוא נצח, דהיינו קיים תדיר ללא פסיק. כלומר בין אם פעלתי אתמול את האמת מתוך חשק, גם היום אני אמור לפעול אותה, אפילו אם אין לי חשק. למה? כי בברית הזאת בינינו לבין האמת, איננו פועלים אותה כי מתחשק לנו. אלא אנחנו פועלים אותה - כי היא - האמת. כי זה נכון לפעול אותה.

--

בנקודה הזאת, חשוב לדעת לדחות את האור, כי לעתים אנחנו מקבלים הנאה מפעולת האמת (לא שזה אסור) אמנם חשוב לא להתמסר להנאה הזאת. אלא להכיר בה כתוצר לוואי, ובין אם הוא ישנו, ובין אם לאו - אנחנו מוכרחים להמשיך לפעול את האמת. למה? כי היא אמת. כי האמת זה מה שנכון לפעול.

--

כך לדומגא, אנחנו לא אוכלים בשר עם חלב, מסיבה שזה בריא. איננו לומדים פנימיות התורה - מסיבה שזה כיף או מהנה אותנו. וגם, איננו שומרים שבת - בגלל שזה יום חופשי, וחשוב לנוח. אלא סיבת הפעולה האמיתית שלנו כאן היא שהפעולות הללו הן אמת. זה שזה מעניק לנו תוצרי לוואי שהם הנאה גופנית, בריאות, אושר או עושר - הרי גם בהחסר הללו - נמשיך לפעול אותם מתוך הסיבה היחידה והיא שהם האמת.

--

יש גם חשיבות להמנע מהתירוצים החיצוניים, בפעולות האמת שאנחנו מכוונים להשריש. כי למעשה הם מחזירים אותנו להזדהותו עם החלקים החיצוניים שבתוכנו, במקום להתמסר לחלק האמיתי והפנימי שלנו. זאת הסיבה שחשוב לא להתמסר להנאה וכן - להיות מסוגל לוותר על האור. זה גם אומר, לדעת לומר בבירור - שאני בוחר באמת, כי זאת האמת. כך אנחנו שומרים על עצמנו והנקודה הפנימית של האמת שבתוכנו.

--

לסיכום היסוד הזה, אנחנו צריכים להקשבה נדיבה לאמת. ההקשבה הנדיבה מחייבת אותנו להיות מספיק חזקים כדי ללקט אותה לאט לאט ולהיות קשובים לה, כי היא מגיע אלינו מפעם לפעם - ולא תמיד. ומה שיש לנו באופן תדיר זה דווקא הרצון העצמי שלנו, האנוכיות וההמונית שבנו. אלו הם הדברים שמזדמנים באותו רגע על פי החשק. לכן צריך הקשבה נדיבה, להקשיב למשהו שהוא מעבר לעצמנו. כי האמת היא מעבר לעצמנו. ולכן צריך הקשבה נדיבה לאמת. את ההקשבה הנדיבה - בונים לאט, בונים אותה כדבר חשוב, ועושים זאת על ידי ג' דברים:

--

א. על ידי פרגון

ב. על ידי תשלום

ג. על ידי ויתור - כלומר כשתגיע ההנאה המלווה לאמת, שהוא האור, נוותר עליו, ונמשיך לפעול את האמת כי זאת האמת.

--

וזאת נקבע כאמת מידה, כאנך בנפשינו, כדבר שמוביל אותנו בחיים.