יום שבת, יולי 26, 2008

שבת לפי קבלה

מהי שבת?
--
הקבלה מלמת אותנו שניתן להשוות את החיים למשחק. אדם צריך לדעת את החוקים על מנת להמנע מכאוס. השחקנים צריכים להתאמן הרבה על מנת לשפר את הישגיהם. כשאנו משיגים זאת, אנו יכולים לחוות דרגות גבוהת של הנאה ממשחק החיים.
--
1. החוק הראשון - והחשוב ביותר בחוקי משחק החיים, אומר שכל מה שאנו מחפשים זה את אור הבורא, המתבטא ע"י אותה תחושה נהדרת בתוכנו שמופיעה כשאנו חווים אהבה, הנאה, הצלחה, נתינה אמיתית וכו'.
2. החוק השני - חוק הזה מלמד אותנו שהאור שאנו מחפשים הוא לא גשמי, ולכן אנו לא יכולים למצוא אותו במציאות הגשמית, אלא ברוחניות שנמצאת מעבר לחמשת החושים.
3. החוק השלישי - חוק זה מלמד אותנו שהדרך היחידה שלנו לקבל סיפוק מתמשך הוא להיות שותף לבורא. כשאנו אומרים "יהי אור" ברגע של חושך, אנו מבטאים את מה שהוא זכונותנו וגם חובתנו. זוהי עבודתנו האמיתית במשך ששה ימים.
--
שבת פסק הזמן הגדול
--
שבת זה הזמן בו היקום משתנה. בשבת אנו לא צריכים לעבוד קשה כדי להתחבר לאור. הזהר אומר, שבשבת ממלכת המציאות הגשמית עולה מאליה ומתאחדת עם העולמות הרוחניים העליונים. התוצאה היא זרימה בלתי פוסקת של אור במשך כל היום, ממנו אנו יכולים לקבל כמה שנרצה.
--
מסורות שבת
--
התפילות, הסעודות, השירים והמנהגים האחרים של שבת, באים למשוך את האור המופלא של השבת לחיינו, וליצור התחדשות כדי שנחזור למשחק רעננים ובעלי רוח חיים חדשה, בתחילת השבוע.
--
סידור תפילה
--
קיימת אגדה יהודית עתיקה האומרת שבשמים יש שנים עשר חלונות לתפילותינו - אחד לכל שבט, על כן ההלכה היהודית מכירה בקיומן של מספר גרסאות של התפילה - הסידור. במהלך המאה ה-16 (כתוצאה מגירוש ספרד והאינקוויזיציה) קרה שרב היהודים איבדו את השושלת השבטית שלהם, או שלא תמיד יכלו למצוא מספיק מבני אותו השבט לערוך התפילה ביחד. האר"י (רבי יצחק לוריא מצפת) מצא שברוב הגרסאות הישנות השחיתו שגיאות רבות את הטקסטים המקוריים. כדי לפתור בעיה זו, הוא יצר את הגירסה ה-13 המפורסמת שלו, הידועה כתפילת המפתח, היכולה לחדור דרך כל חלונות התפילה שבשמיים. הנוסח המקורי של האר"י אבד, אף על פי שהסידור הספרדי שימר אותו כמעט בשלמות. בתקופה אחרונה, הרב ברג, העומד בראשות המרכז לקבלה, ניהל במשך למעלה מעשר שנים מחקר מקיף שמטרתו לשחזר את הנוסח המקורי של האר"י מתוך ספריו, מתוך כתבים עתיקים וספרי תפילות. התוצאה היא הסידור המודפס ע"י מרכז לקבלה הכולל את הכוונות של האר"י, ושל מקובלים גדולים רבים נוספים.
--
"מברכים החודש"
--
אברהם אבינו כתב, כבר לפני 4,000 שנה, את ספר היצירה, שרובו עוסק בכוכבים ובגלגל המזלות. המסר החשוב של אברהם אבינו היה שמי שאינו מודע לכוחות הקוסמיים המקיפים אותנו הוא כ"סומא ברובה". חכמת האסטרולגיה נועדה להדריך אותנו, לא רק כדי להמנע ממלכודות ונפילות, אלא מעבר לכך, לשלוט בגורלנו ובזרם הקומסי של מזל ושפע בחיינו.
האסטרולוגיה של הקבלה היא מדע מורכב ומתוחכם, אך לא מורכב מדי. כל אחד יכול להבין אותו, ולהשתמש בו בחייו.
בספר התפילות היהודי - הסידור, יש תפילות וכוונות שמטרתן היא לשלוט בכוחות הקוסמיים הסובבים אותנו (אסטרולוגיה) ולהשתש בהם ולתועלנו. המפורסם מבן כולם הוא "מברכים החודש" - ברכת מול הירח. ידע הוא כוח, ועל כן אנחנו צריכים לדעת את הרגע המדויק של מולד הירח החדש, על מנת לשלוט בחודש הבא מהנקודה בה אותם כוחות מתחילים לנבוע, הרגע שבו הוא נולד. תקשורת זאת נערכת בשבת שלפני מולד הירח, אחרי קריאת התורה של שחרית.
לפי אברהם אבינו, ישנן שתי אתיות עבריות השולטות בכל מזל משנים עשר המזלות. ניתן להשתמש באותיות אלה בזמן ברכת "מברכים החודש" וכן כל יום באותו החודש בזמן תפילת "אנא בכוח".
--
בגדים לבנים
--
הזהר אומר שבשבת על הגברים ללבוש לבן. לבן הוא צבע הנתינה וזו האנרגיה של שבת, שאליה אנחנו רוצים להתחבר.
--
סעודה שלישית - רפואה ושלום
-
רמת האנרגיה עם סיומה של השבת מגיעה לשיאה. זהו זמן בעל משמעות קוסמית חשובה. רגע לפני לידתו של השבוע החדש ניתן לקבוע את שיתרחש בו, ואף לשנותו. זהו הזמן שבו נפטרו משה רבנו, יוסף הצדיק ודוד המלך. קצת לפני צאת השבת מופיע חלון קוסמי המפאשר לנו להתחבר לכוח של איזון, לחזק את מערכת החיסון שלנו ולרפאה. אפשר גם לשלוח את הכוח הרפואה הזה לטובת כלל האנושות ולמניעת מלחמות בעולם. התקשורת נעשית דרך ארוחה קלה, שירה, מדיטציה ולימוד בצוותא.
--
הבדלה וסיום השבת

--
ההבדלה מאפשרת לנו "נחיתה רכה" אל תוך השבוע החדש, לקחת את כל האנרגיה שצברנו במהלך השבת, ולהוצא אותה לפועל במשך השבוע.
--
מתוך חוברת "שבת של קבלה" מאת מרכז לקבלה

יום חמישי, יולי 24, 2008

ט' באב: להתעורר אל עולם ללא ה'

--
מאת שרה יוכבד ריגלר
--

--

אנו מחונכים "להאמין" במה שבעבר ידענו. אנו מתאמצים לחוות, באמצעות מדיטציות ותפילות, רגעים קצרצרים של נוכחות אלוקית, שבעבר השתזפנו לאורה – כך נחזיר לעולם את נוכחותו המוחשית של האלוקים.
--
אני זוכרת, בבהירות גמורה, את תחושת ההתעוררות אל בוקר ה-9 במרץ, 1990. באותם רגעי התעוררות ראשונים, בהם התודעה מטושטשת, התמקדתי במקום שבו הייתי - בחדר האורחים בדירת הוריי שבניו-ג'רסי - ובזמן: יומיים לאחר מות אבי. ברגע שבו קלטתי שהתעוררתי אל תוך עולם ללא אבא שלי, לבי שקע בצער עמוק, ואני כאילו קמתי אל סיוט שלעולם לא ייגמר.
העולם ללא אבי לא היה עולם חסר אדם אחד. זה היה עולם שונה לחלוטין. עולם שונה ופחוּת, כזה שנעדר את היציבות ואת טוב הלב של אבי. עולם זה התנודד על צירו; כוח המשיכה שלו, כלפי מטה אל התהום, היה חזק יותר.
נדרשה לי שנה להסתגל לעולם חדש זה, ללמוד לנווט בתוך המערבולות הרגשיות שלו. היום, למעלה משש-עשרה שנה לאחר מכן, אני מומחית בדרכי העולם נטול אבי, אבל זה לא אותו עולם, והוא לעולם לא יהיה אותו עולם, שבו נכחו אהבתו ונדיבותו של אבא שלי.
היום התשיעי בחודש אב הוא לעם היהודי, מה שהתשיעי במרץ היה עבורי. אנחנו מגדירים את הטרגדיה באופן שגוי כשאנו מתארים אותה כחורבן הבית, חורבן שני בתי-המקדש, כאילו מדובר באובדן בנין. העם האמריקני לא מתאבל על הרס בנייני התאומים ב-11 בספטמבר. הוא אבל על אלפי האנשים שאיבדו את חייהם באסון. השוו, זה מול זה, אדם שאבל על היעדרם של הבניינים המרשימים מקו האופק של ניו-יורק, למי שאבל על אובדן הוריו או הוריה, שנלכדו בקומה ה-98 של הבניין.
--
כשבית המקדש חרב היה זה אובדן אמיתי וצורב, ממש כמו מוות.
--
תשעה באב דומה יותר למוות מאשר להרס, משום שבאותו יום העולם השתנה ללא תקנה.
עולם ללא בית-המקדש, אינו עולם שחסר בניין נפלא אחד. עולם ללא בית-המקדש הוא עולם שונה לחלוטין. כי המקדש היה צינור שחיבר בין העולמות הרוחניים, הגבוהים, לבין העולם החומרי, הגס. עבודת המקדש הייתה הליך מיסטי מורכב שבזכותו היה צינור זה פתוח ופעיל. הנוכחות האלוקית שרתה בבניין ובכל אשר בו. כשבית-המקדש חרב, נעלמה אותה נוכחות אלוקית מן העולם שלנו. היה זה אובדן אמיתי וצורב, ממש כמו מוות.
הבן שלי נולד לתוך עולם שאבי נעדר ממנו. הוא לעולם לא יידע כיצד התמלא החדר באור כשאבי נכנס אליו, ולא על עשרות האנשים שנוכחותו נסכה בהם ביטחון, שראו בו סלע איתן.
באותו מידה אנו, שנולדנו לתוך עולם ללא נוכחות אלוקית מוחשית, מעולם לא חווינו את הזוהר הרוחני שקרן מאותו צינור, בית-המקדש. אנו חיים בעולם אפל וצר, שבו המציאות הגשמית נראית לנו כאמת המוחלטת, ואילו המציאות הרוחנית נשמעת לנו כבדיה חסרת שחר. אנו מנווטים בתוך סיוט בלי לדעת אפילו שאנחנו נמצאים בתוכו.
--
אלוקים שבפנים
--
בבית-המקדש הראשון היו עשרה נִיסים שנראו לעין כל. אחד מהם היה עמוד העשן שהיתמר מהמזבח היישר מעלה, גם אם הרוח נשבה לכיוונים אחרים. בנס נוסף, תמיד היה לאנשים מקום להשתטח בתפילה, גם כשהמקדש היה עמוס אנשים בצפיפות גבוהה. כל מי שביקר בבית המקדש יכול היה להיווכח בניסים אלה, ברגע שנכנס למתחם הבית.
כשעמד בית המקדש הראשון (והמשכן לפניו) על תילו, היתה הנבואה נפוצה ברבים. התלמוד מעיד על כך שבישראל המקראית היו כשלושה מיליון יהודים שנמצאו ברמה הרוחנית הגבוהה ביותר. בתי ספר לנבואה היו בשפע. אלוקים התגלה לכל-כך הרבה אנשים, שהתלמוד מצהיר כי כל היהודים הם נביאים או בני נביאים.
--
אנחנו דומים לחולי אמנזיה שאיבדו את זכרונם, וחווים רגע קצרצר של זיכרון מחיים אחרים, של זהות אמיתית, בלי כל יכולת להבין אותה
--
הנוכחות האלוקית שרתה בכולם, אך לא כולם בחרו בה. גם כשאלוקים נוכח, בני האדם יכולים - ויכלו - לבחור ללכת כנגדו. התלמוד מספר על ירבעם בן נבט שפיצל את הממלכה לאחר מות שלמה, תפס את כס השלטון בממלכה הצפונית והקים שני עגלי זהב לפולחן. המדרש מספר שאלוקים הופיע לפני ירבעם ואמר לו: חזור בתשובה, ואני אתה ובן-ישי [דוד המלך] נלך יחדיו בגן-עדן. לירבעם היתה החוצפה לשאול בתשובה: מי ילך בראש? כששמע שדוד ילך לפניו, דחה ירבעם את ההצעה האלוקית. ההיבט המרשים ביותר בסיפור הוא שאלוקים נגלה אפילו לרשע כירבעם. הנוכחות האלוקית בתקופת המקדש היתה כה נפוצה וידועה ברבים שכל מי שטרח ופקח את עיניו זכה לה.
כמה שונה העולם שבו אנו חיים כיום! כשבית-המקדש חרב, נצמדה אלינו בעקשות האשליה של העדר אלוקים מעולמנו, ונתלתה מעלינו כמו ערפל נצחי. בעולם זה, שבו אלוקים נסתר מאיתנו ולא מתגלה לנו, אנו נאחזים בהוכחות לקיומו של אלוקים, כמו דגים שמתווכחים על קיומם של המים. אנו מחונכים "להאמין" במה שבעבר ידענו. אנו מתאמצים לחוות, באמצעות מדיטציות ותפילות, רגעים קצרצרים של נוכחות אלוקית, שבעבר השתזפנו לאורה. אנחנו דומים לחולי אמנזיה שאיבדו את זכרונם, וחווים רגע קצרצר של זיכרון מחיים אחרים, של זהות אמיתית, בלי כל יכולת להבין אותה.
תשעה באב הפך את כולנו ליתומים.
--
להשיג את הבלתי אפשרי
--
תשעה באב שונה באופן מהותי אחד ממוות: האסון הוא הפיך. כפי שהצהיר הרב אברהם יצחק הכהן קוק: "בית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם [בין יהודים]; הוא יכול להיבנות מחדש רק בזכות אהבת חינם".
"אהבת חינם", כלומר, עלינו לאהוב כל יהודי או יהודיה, גם אם דעותיו הפוליטיות או אמונותיו הדתיות שונות משלנו. זה אומר שאישה אחת, פעילה למען זכותן של נשים לבצע הפלות, אוהבת יהודי חסידי - ולהיפך. זה אומר שציוני צריך לאהוב את האנטי-ציוני והפוסט-ציוני, ולהיפך, ושמתנחלי גוש קטיף צריכים לאהוב את החיילים שבאים לפנות אותם, ולהיפך. בהתחשב בכך שהתלמוד מתאר את היהודים כסוררים ביותר שבין העמים, והאירועים האחרונים רק מחזקים דימוי זה מדי יום - אהבת חינם נשמעת כמו משימה בלתי אפשרית.
--
"אהבת חינם", כלומר, עלינו לאהוב כל יהודי או יהודיה, גם אם דעותיו הפוליטיות או אמונותיו הדתיות, שונות משלנו.
--
אבל אם מישהו היה אומר לי ב-9 למרץ 1990, או בכל יום לאחר מכן, שיש ביכולתי להחזיר את אבא שלי לחיים באמצעות מעשה מסוים, האם יש דבר, כל דבר - שלא הייתי עושה?
אם אנחנו משתוקקים כל כך לחזרתה של הנוכחות האלוקית לחיינו, האם קיים מעשה שהוא מעבר ליכולתנו?
לפני מספר שנים למדתי לרתום לכוח הרצון את מה שנראה בלתי-אפשרי, ולעוף איתו. זה היה בשיאה של האינתיפאדה. התנדבתי לבקר את נפגעי הטרור בבתי החולים ולחלק דובונים בשם ארגון "נוער לנוער". ימים מספר לאחר פיגוע קטלני בחיפה, ביקרנו, בתי בת ה-14 ואני, בבית החולים "כרמל" שבו אושפזו מרבית הפצועים, בני נוער שהיו בדרכם לבית הספר בעת הפיגוע.
מעולם לא ביקרתי באותו בית חולים קודם לכן. ביד אחת אחזתי ברשימת הנפגעים, וביד השניה בתיק מתפקע מדובונים, כאשר נתקלתי באחות המחלקה לטיפול נמרץ. שאלתי את האחות: "איפה דניאל ק'?"
היא הצביעה על המיטה שלידי, ושם שכבה דמות רזה ודוממת על בטנה. תפסתי בידה של בתי ויצאתי משם במהירות. מראה הנער, החולה היחיד שראיתי אי פעם שכוב על בטנו, רדף אותי.
בחדר ההמתנה ישבתי אחר כך עם הוריו הנואשים של דניאל. הם עלו מאוזבקיסטן שנים מספר קודם לכן. הם הסבירו לי שראותיו של דניאל בן ה-17 נוקבו בפיגוע. הרופאים לא הביעו כל תקווה באשר למצבו. הבטחתי להם שאתפלל למען דניאל, אבל לכולנו היה ברור שרק נס יציל אותו.
יש חוק רוחני ביהדות שמתבטא במילים "מידה כנגד מידה". משמעות הדבר היא שעל כל מה שבני אדם עושים, אלוקים גומל להם באופן תואם. כשאנו רוצים שאלוקים יחרוג עבורנו מחוקי הטבע, עלינו לחרוג מטבענו שלנו. הסקתי את המסקנה המתבקשת: הצעתי לאמו של דניאל לקחת על עצמה מצווה שלא קיימה בעבר כדי לנסות להציל את חיי בנה, ויצאתי מבית החולים בהחלטה לעשות כמוה.
כשילדיי החלו להתקוטט במכונית בדרך הארוכה הביתה, אמרתי להם שיוכלו לעזור לדניאל לחיות אם יתגברו על הדחף לריב. לתדהמתי, הם התנהגו למופת כל הדרך.
למחרת התווכחתי עם בעלי. הלכתי לחדרי פגועה ודחויה, מתוך רצון להתרחק ממנו. ישבתי על קצה המיטה וחזרתי על כל מה שלמדתי והבטחתי לעצמי לקיים. ידעתי שהבחירה הנעלה יותר תהיה להתפייס עם בעלי, או לפחות להיות פתוחה לצעדי הפיוס שלו, אבל בכל מאודי רציתי להתרחק ממנו. ישבתי שם במשך כעשר דקות, נאבקת בעצמי. ידעתי בדיוק מה עליי לעשות, אבל הרגשתי שאני לא מסוגלת, כאילו הייתי נכה מרותק לכסא גלגלים שמנסה לקפוץ במוט. ואז, נבהלתי לרגע כששמעתי את עצמי אומרת בקול רם: "אני לא יכולה לעשות את זה". אמרתי אז בקולי שלי: "את יכולה לעשות את זה למען דניאל? תסכימי לעשות את זה כדי שהילד הזה יחיה?"
"כן!" שמעתי את תשובתי כהד. "כדי להציל את חייו של דניאל, אני יכולה להתגבר על הטבע שלי".
כשבעלי נכנס לחדר אחרי כמה דקות, נלחמתי באינסטינקט שאמר לי להדוף אותו מעליי, וקיבלתי את התנצלותו באהבה. הרגשתי כמו גיבורה. ידעתי שלא יכולתי לעשות את זה, ושעשיתי את זה למען דניאל.
אמו של דניאל החלה להדליק נרות שבת. על אף הזיהום המסוכן שתקף את דניאל באותו שבוע, באופן נִיסי - הוא הבריא.
כשאני חושבת על עתיד שבו כל היהודים יאהבו זה את זה, אני שומעת את הקול הריאליסטי בראש שלי, שאומר: "זה בלתי אפשרי". ואז אני שואלת: האם אנחנו יכולים להחזיר את הנוכחות האלוקית לעולם? האם נסכים לעשות זאת כדי לפזר את הערפל שיצר העדרו של אלוקים מחיינו? האם נהיה מוכנים לעשות זאת כדי לשים קץ לכל האסונות הפרטיים שמתרחשים בעולם שאלוקים אינו מתגלה בו?
כדי להפוך את האסון הנורא של תשעה באב על פניו, האם יש דבר שלא נוכל לעשות?
--
פורסם במקור ב- www.aish.com

יום רביעי, יולי 23, 2008

להיפגש באמצע עם היקום

מאת אלכס זיו

--
היקום תמיד מטפל היטב בדברים שבשליטתו, הוא מסדר את הקישורים הנחוצים, הזמן והמקום הנכון, את האנשים המתאימים והנסיבות המתאימות.
אך, כשאתה מבקש עזרה מהיקום, עליך להתחיל להתקדם לעבר המפגש איתו במחצית הדרך.
האם לאחר שאתה מבקש, אתה עושה את כל מה שאתה יכול לעשות מהצד שלך?
האם אתה מתקדם לעבר המקום שאליו אתה מבקש להתקדם?
מהם הצעדים הפרקטיים שאתה עושה בכיוון הזה?
האם אתה מטפל היטב בדברים שבשליטתך כמו הבריאות והאנרגיה שלך, השמחה והגישה החיובית לחיים, האם קיים סדר בעניינך האישיים?
בזמן שאתה מבקש בקשה שהיא גדולה יותר ממה שהינך מדגים כיום, עליך להתחיל להתקדם באופן מידי לעבר המטרה כמה שתוכל בכוחות עצמך.
עליך להראות נכונות.
נכונות מתבטאת בעשייה, בלקיחת צעדים חיוביים ובונים, צעדים פרקטיים קטנים או גדולים שמתחילים לקדם אותך לעבר המקום שאליו אתה שואף להגיע.
כשאתה עושה "עסקה" כלשהיא עם הכח העליון, עם היקום, עליך להצהיר שאתה מתכוון לכך ששניכם תצאו מרוצים מהעסקה.
זאת חייבת להיות עסקה הוגנת שכל הצדדים בה יוצאים נשכרים.
היקום נותן לך משהו ואתה מחזיר לו משהו בתמורה.
המשהו הזה צריך להתחיל בנכונות ורצינות בקשר לכוונה שלך.
לדוגמא, אתה מבקש בריאות טובה יותר, יותר אנרגיה והרגשה גופנית מעולה?
חשוב כיצד תוכל להתקדם למחצית הדרך בעצמך כדי להיפגש שם עם היקום.
אולי אתה יכול להתחיל לצעוד באוויר הפתוח במשך 15 דקות ביום, אולי להוסיף לתזונה שלך קצת יותר פירות וירקות טריים, אולי אתה יכול להירשם לאיזה קורס או לעשות מנוי בבריכה או חדר כושר.
משהו קטן אפילו כמו להתעורר קצת מוקדם יותר ולנשום אליך נשימות עמוקות וקצביות של אוויר הבוקר לכמה דקות, משהו שיאותת ליקום שאתה מתקדם לעברו בבקשה שלך.
ברגע שאתה שתתקדם לעברו הוא יתקדם לעברך אפילו יותר מהר ממה שחשבת.
ממש "ניסים" יחלו לקרות בחייך. דברים לא הגיוניים שאת ההסבר שלהם תוכל למצוא רק ברצון הטוב של עזרה מכוונת מצד היקום.
לא משנה מהי המטרה שלך ועד כמה היא גדולה או קטנה, התחל להתקדם לעבר אמצע הדרך.
הפגש עם היקום באמצע.
אתה רוצה להתקדם כלכלית? התחל לטפל בעניינך הכספיים ללא קשר לסכום שברשותך כבר עכשיו, התקדם לעבר היקום.
זוגיות? התחל להכין את עצמך לזוגיות, תראה טוב יותר, תגרום לעצמך להיות שמח יותר ולהיות אדם שכיף להיות בחברתו כבר עכשיו, התקדם לעבר היקום.
הדברים שאתה עושה עכשיו, בהחלט משפיעים על הבקשות שלך ועל הכיוון של בעתיד.
זרוק את הכדור קדימה ורוץ לתפוס אותו, באמצע הדרך תפגוש את היקום ובידיו המתנה שלך.
עכשיו כשהכול נאמר, הכדור בידיים שלך...

--

מאת אלכס זיו - אתר הסוד הישראלי

יום ראשון, יולי 20, 2008

הקשבה נדיבה לאמת

בהשראה של רבי ומורי, הרב אדם סיני שליט"א
מייסד קהילת הסולם - www.hasulam.co.il
--
מהי הקשבה נדיבה לאמת? מהי כמיהה אל האור? אחרי מה אנחנו רדופים? האם ההסתכלות והבחינה שלנו את המציאות היא חיצונית, שמא אנחנו מחפשים דבר מה פנימי במפגשנו עם החיים?
--
בין היסודות החשובים בעבודה הרוחנית, נמנית הקשבה נדיבה לאמת. מהי אמת? מהי ההקשבה הנדיבה אליה? ולמה חשוב שתהיה נדיבה?
יש חשיבות מיוחדת לפעול כוונה מסוימת בשעת סערת הנפש שפוקדות אותנו. תורת ישראל מגדירה במדויק את הכוונה הזאת - והיא מכונה מידת האמת או התכונה בעמ"נ להשפיע.
החיים הם אימון. כל מפגש שלנו עם מציאות - הוא הזדמנות חדשה ליצור מימד חדש של אמת בנפשנו. לשם כך יש צורך לפתוח בית חרושת לייצור ההנפשה הזאת או כפי שמכונה לה לעתים רבות הרב - בית חרושת ליצירת כלים ד'השפעה. בין האמצעים המיוחדים ביצירה הזאת - נמנה גם כוח התנגדות או המסך.
--
מהו מסך? מהם האיכויות שלו? ומה חשיבותו?
--
המסך יש לו כוח לעצור את התגובות המיידיות. לעצור את הטבע שרוצה רק את החיצוניות. לפתח את הכושרים הפנימיים שאנחנו זקוקים להם מאוד, ביניהם אחד הדברים החשובים היא כמובן הקשבה נדיבה לאמת.
--
מהי הקשבה נדיבה לאמת? איך פועלים אותה?
--
כדי לשמוע צריך קודם כל לדחות את האור. אם אני רוצה רק לקבל את האור - זה לא מספיק. הקשבה חייבת להיות מאוזנת. חייבת להיות בלי החלטה..
כי בטרם שעשיתי החלטה, חייבים לעשות בירור על פי החוקה. ומהי החוקה? חוקה היא האמת. האמת אומרת ללכת מעלה מהדעת. האמת אומרת שצריך להתחבר לבורא. החוקה היא לא לעשות מה שמתחשק לי. כי אם אני עושה מה שמתחשק לי זה אומר שאני רוצה להקדים את ה"נשמע" ל"נעשה". ומה זה אומר? שלמרות שבא לי חיצוניות, אני בוחר להתחבר לנקודה הפנימית שבדבר. למרות שלא מתחשק לי, אני ממשיך ובוחר באמת. אני בוחר להשפיע. אני בוחר לתת.
--
האבחנה היא לא להיות קשובים לחשק, אלא להיות קשובים לאמת.
--
אדם מחפש אחרי האושר, מחפש אחרי האהבה, מחפש אחרי מילוי. הרי ברור שאהבה הינה דבר פנימי, אך בכל זאת קשה לפעול זאת, וזאת למרות ההסכמה הכללית למקום הימצאותה.
--
על מנת לעבור לתדר הבא, צריך לעשות ברית עם האמת, ברית עם השלמות, ברית עם עצמך.
--
מה זה אומר "אני מחויב לאמת"?
--
כל סיטואציה בחיים שיש בה עימות טומנת בתוכההזדמנות מיוחדת ליצירת כלים דהשפעה, הרי שרק בזכות הזיכוך בין שתי האיכויות הללו של קבלה והשפעה (נתינה), האמת מתבהרת ומתחזק בנפשנו, והבחירה בה נהית חזקה יותר
--
אם כן, השאלה שצריכה להשאל - מהי האמת כאן? ובמקום איך לקבל, למעשה, צריכים אנחנו לשאול - איך לאהוב?
--
זה לא יבוא מתוך חשק, או הארה. למעשה, לעתים אנחנו זוכים לניצנוצים של אותה הארה שמראים לנו קצת מן האמת. אבל לא את כולה. והרי זה לא מספיק לחיות זאת רק בהכרה. צריך לחיות את האמת גם בגוף, שהשתוקקות או בשפה הקבלית - עליית המ"ן תבוא מהגוף ממש. כי רק החיבור בין ההשתוקקות והדרישה הפנימית המלאה של הגוף עם התודעה השכלית ה"חוקית" שבאה מהלימוד - מביאים את התוצאה, שהיא ההשגה. יש חשיבות גדולה לעורר את ההשתוקקות מהגוף.
--
איך מעוררים השתוקקות?
--
א. צריך לפרגן לאמת - לפרסם אותה, לשיר אותה, לכתוב אותה, לדבר עליה ברבים.
ב. צריך לשלם על האמת - במה משלמים? בכסף ממש! צריך להיות מוכן להוציא את הכיסופים הכי פנימיים שלנו, שלעתים זה הצורך שלנו במחייה ממשית.
ג. צריך להיות מסוגל לוותר על האור כשהוא מגיע - דהיינו, חייבים להיות בהקשבה נדיבה לאמת.
--
אז מה בכל זאת אומר להקשיב? להקשים אומר להיות ברעב וצמאון מתמיד, כאחד שהולך ללא מים במדבר. להקשיב לכל פיסה של התרחשות שחלה מסביבינו, ולהחשיב כל פיסה כזו כיהלום של ממש שמצאנו בדרכנו.
--
בהקשבה נדיבה לאמת - חשוב להזהר מכוח נוסף שפועל בתוכנו והוא - דעת ההמון. מהו ההמון? ההמון - הוא המרדף אחרי החיצוניות. צריכים להיות קשובים באופן נדיב לאמת, כי לעומת ההמון, האמת איננה מופיעה פעמים רבות בחיינו. יש לנו רגעים בודדים בחיים שהיא מגיע לפתע, ומיד נעלמת. צריכים לאחוז בה כמו אחד אוחז ברופא שיכול להציל אותו ממוות. ולמרות שאין לך חשק לכך, אתה צריך לעשות זאת מעלה מהדעת. כאן נדרשת נדיבות, הרבה נדיבות של הלב כדי להקשיב.
--
מהן האיכויות של האמת? ואיך אפשר לזהות אותה?
--
האמת היא נצחית. האמת היא תדירית. תמידית. המימד של דבקות הוא נצח, דהיינו קיים תדיר ללא פסיק. כלומר בין אם פעלתי אתמול את האמת מתוך חשק, גם היום אני אמור לפעול אותה, אפילו אם אין לי חשק. למה? כי בברית הזאת בינינו לבין האמת, איננו פועלים אותה כי מתחשק לנו. אלא אנחנו פועלים אותה - כי היא - האמת. כי זה נכון לפעול אותה.
--
בנקודה הזאת, חשוב לדעת לדחות את האור, כי לעתים אנחנו מקבלים הנאה מפעולת האמת (לא שזה אסור) אמנם חשוב לא להתמסר להנאה הזאת. אלא להכיר בה כתוצר לוואי, ובין אם הוא ישנו, ובין אם לאו - אנחנו מוכרחים להמשיך לפעול את האמת. למה? כי היא אמת. כי האמת זה מה שנכון לפעול.
--
כך לדומגא, אנחנו לא אוכלים בשר עם חלב, מסיבה שזה בריא. איננו לומדים פנימיות התורה - מסיבה שזה כיף או מהנה אותנו. וגם, איננו שומרים שבת - בגלל שזה יום חופשי, וחשוב לנוח. אלא סיבת הפעולה האמיתית שלנו כאן היא שהפעולות הללו הן אמת. זה שזה מעניק לנו תוצרי לוואי שהם הנאה גופנית, בריאות, אושר או עושר - הרי גם בהחסר הללו - נמשיך לפעול אותם מתוך הסיבה היחידה והיא שהם האמת.
--
יש גם חשיבות להמנע מהתירוצים החיצוניים, בפעולות האמת שאנחנו מכוונים להשריש. כי למעשה הם מחזירים אותנו להזדהותו עם החלקים החיצוניים שבתוכנו, במקום להתמסר לחלק האמיתי והפנימי שלנו. זאת הסיבה שחשוב לא להתמסר להנאה וכן - להיות מסוגל לוותר על האור. זה גם אומר, לדעת לומר בבירור - שאני בוחר באמת, כי זאת האמת. כך אנחנו שומרים על עצמנו והנקודה הפנימית של האמת שבתוכנו.
--
לסיכום היסוד הזה, אנחנו צריכים להקשבה נדיבה לאמת. ההקשבה הנדיבה מחייבת אותנו להיות מספיק חזקים כדי ללקט אותה לאט לאט ולהיות קשובים לה, כי היא מגיע אלינו מפעם לפעם - ולא תמיד. ומה שיש לנו באופן תדיר זה דווקא הרצון העצמי שלנו, האנוכיות וההמונית שבנו. אלו הם הדברים שמזדמנים באותו רגע על פי החשק. לכן צריך הקשבה נדיבה, להקשיב למשהו שהוא מעבר לעצמנו. כי האמת היא מעבר לעצמנו. ולכן צריך הקשבה נדיבה לאמת. את ההקשבה הנדיבה - בונים לאט, בונים אותה כדבר חשוב, ועושים זאת על ידי ג' דברים:
--
א. על ידי פרגון
ב. על ידי תשלום
ג. על ידי ויתור - כלומר כשתגיע ההנאה המלווה לאמת, שהוא האור, נוותר עליו, ונמשיך לפעול את האמת כי זאת האמת.
--
וזאת נקבע כאמת מידה, כאנך בנפשינו, כדבר שמוביל אותנו בחיים.

יום רביעי, יולי 02, 2008

ריפוי בשיטת וורטקס

מאת טרי אנדרוס

--
ריק וויינמן, מחבר הספרים Your Hand Can Heal ו – Braking The Illusion , עסק בלימוד ותרגול של הילינג במשך 15 שנה עד אשר "נתקל" באנרגיית הוורטקס בשנת 1994.
"בזמן שטיהרתי בית", הוא משחזר, "גיליתי שביכולתי למשוך אנרגיה מן היקום אל תוך הבית. באחד הימים בהם עשיתי זאת שמעתי קול מדבר אלי והוא סיפר לי על הקשר הקדום שלי עם אנרגיה זו מחיי הקודמים".
וויינמן מתאר את הוורטקס כאומנות ריפוי עוצמתית ביותר שמקורה בשושלת המרלין. "מקור השם וורטקס הוא במבנה אנרגטי בצורת וורטקס (מערבולת) המגשר בין עולמנו הפיסי לבין ממד ההילינג של מרלין" – וויינמן מסביר שהמטפל לא משתמש רק באנרגיית ההילינג העצומה אלא גם במודעות הגדולה של ממד זה המורכב משבע ישויות ריפוי אלוהיות, מה שמאפשר לוורטקסהילינג להגיע לרבדים עמוקים ביותר של ריפוי פיסי ורגשי ואף לסייע בשחרור נושאים קארמתים עמוקים, באמצעות הטרנספורמציה המגיעה עם האור והמודעות האלוהית.
במהלך ביקורי באריזונה צפיתי בריק וויינמן מדגים את אנרגיית הוורטקס. "ע"י שימוש באנרגיה זו", הסביר, "אני עומד ליצור בחדר ריח של יער אורנים".
עמדנו במטבח של ריק אשר בינתיים עצם את עיניו ונשם עמוקות. מיד נוצרה סביבנו תחושה של יער – יכולתי להריח את הניחוח של מחטי האורן ולחוש את האוויר הקריר של היער. (כל אותה עת היה החלון סגור…).
וויינמן החל לעבוד עם הוורטקס כדי לרפא אנשים במצבי בריאות קשים כמו לוקמיה, צהבת ותסמונת העייפות הכרונית. הוא מתאר אחד מן המקרים: " אחד האנשים בהם טיפלתי סבל מצהבת במשך 10 שנים. שמתי אותו בממד ההילינג למשך לא יותר מחמש דקות… יום למחרת הגיעה חברתו וסיפרה כי חל שינוי פתאומי… לראשונה מזה 10 שנים היה בן זוגה אנרגטי ונעים, היה זה כאילו הוצאה נשמתו הישנה והכנסה נשמה חדשה".
וורטקסהילינג נלמד באמצעות הטבעה אנרגטית. עבור הסדנא יוצר וויינמן שדה אנרגטי עוצמתי הנשאר 24 שעות ביממה לאורך חמשת ימי ההכשרה. התלמידים זוכים לגדילה אנרגטית בתוך השדה ובו בזמן לומדים להשתמש באנרגיית הוורטקס. בכיתות המתקדמות מוצעות טכניקות נוספות.
וויינמן מדגים את עוצמתו של הוורטקס באמצעות כלי נגינה. כאשר מניחים את הכלי בממד ההילינג הצליל משתפר בצורה משמעותית, "ומכאן ניתן לשער את השפעת הוורטקס על גוף האדם ועל המערכת האנרגטית…" אומר וויינמן.
בסדנאות מקבלים המשתתפים בהטבעה את גלגל הוורטקס המוטבע אל מערכת העצבים, המערכת האנרגטית והמודעות, ומקשר אותם אל האנרגיה. "בתהליך זה", מסביר וויינמן, "נכנסת המערכת האנרגטית של התלמיד להאצת אור אינטנסיבית המגדילה את קיבולת האור. בסיום ההכשרה לכל המשתתפים כמות אור גדולה יותר במערכת שלהם והאצת האור הנה קבועה". השדה האנרגטי הקיים בהכשרות הוורטקס מקדם ריפוי עצמי פיסי ורגשי. וויינמן מבטיח שכל משתתפי הסדנא יאבדו כמה "קשרים קארמתים" – קשרים הנמצאים על עמוד השדרה ומייצגים נושאים קארמתיים. רוב המשתתפים חשים בקשרים הקארמתים כאשר הם משתחררים ויוצאים מן המערכת. מחוויתי אספר שכאשר איבדתי קשר קארמתי אחד חשתי בשינוי - ראיתי כיצד עדיין קיים בי דפוס מסוים אך הרגש הקשור אליו ומזין אותו נעלם. דבר זה עזר לי לסיים את דפוס ההתנהגות עצמו. במהלך הסדנאות למדנו כיצד לתעל את אנרגיית הוורטקס ואת האנרגיה של מאומה, המימד האלוהי. תרגלנו טיפולים הדדיים ועצמיים. למדנו גם כמה "קסמים" פשוטים, כמו כיצד להכניס את אנרגיית הוורטקס לבקבוק ולמסור את הבקבוק למישהו כדי שיטהר חלל.
חברתי שלמדה גם היא את הסדנא, השתמשה באנרגיה כדי לטהר את המטבח לאחר ששרפה ארוחה בתנור. כאשר הגעתי לחדר כמה דקות מאוחר יותר, הבחנתי שאין זכר לריח למרות האוכל השרוף שבתנור.
לאחר ההכשרה הראשונה התחלתי לטפל בחברים ובבני משפחה ונוכחתי בהשפעתו הגדולה של הוורטקס: הצלחתי להקל על כאב העצמות של אמי אשר חזרה לכוחה. זיהום עקשני בעין של חבר עבר בן לילה. חבר אחר זכה להקלה מסבל של כאב כתוצאה מזיהום באוזן.
וורטקסהילינג מרפא אנשים, בע"ח ואת כדור הארץ. בכיתות המתקדמות מלמד ריק כיצד לעבוד עם האדמה. "מאחר ומבנה הוורטקס הוא בין-ממדי, הוורטקס הוא כלי טבעי לריפוי האדמה ולהעברת האור והסיוע האלוהי הזמינים לנו כיום אל המודעות האנושית", אומר וויינמן.
וויינמן מוסיף שבהכשרות הוורטקס המתקדמות לומדים המטפלים טכניקות המאפשרות להם להשתתף בצורה פעילה בתהליך ההאצה, ע"י פתיחת מרחבי וורטקס מעל ערים וישובים ופתיחת משפכים אנרגטיים המעבירים את העזרה האלוהית אל הממד הפיסי.
וויינמן מספר שהוורטקס החל באווטאר שחי בהודו לפני כ – 5600 שנה. לאחר מותו בנה האווטאר את ממד ההילנג האלוהי ומיזג את מודעותו אתו. אווטאר זה מיצג את האספקט האלוהי של טרנספורמציה באמצעות קסם וכינויו מרלין. בשנת 756 לפנה"ס, נגלה מרלין לאדם אנגלי אשר הפך למרלין האנושי הראשון והעביר הלאה את שנגלה לו כדרך לריפוי והארה.
וויינמן אומר שהוורטקס קם לתחייה בדיוק בתקופה המתאימה במטרה לקדם את תהליך שינוי התדר של כדור הארץ, בשל היותו כלי בין-ממדי המאפשר לאנרגיה להיכנס לממד הפיסי ולהביא את השינוי.
הכותבת הנה סופרת והילרית החיה באורגון, ארה"ב.

--

מאמר מתוך: To Your Health / יולי 1999