מי האיש אשר נטע כרם, בנה בית ונשא אישה.. [ דברים כ, ה-ז]

--

--
לימדה תורה דרך ארץ, יסוד לפיו יתבסס האדם בחייו. שיבנה אדם בית, ויטע כרם, ואחר כך ישא אישה.

ואף שלמה אמר בחכמתו (משלי כד, כז):
"הכן בחוץ מלאכתך, ועתדה בשדה לך, אחר ובנית ביתך".

- הכן בחוץ מלאכתך" - זה בית;

- ועתדה בשדה לך" - זה כרם;

- אחר ובנית ביתך" - זו אישה.

תנו רבנן: "אשר בנה... אשר נטע... אשר ארש..."

- סוטה דף מד, א

למרות שיש מחלוקת מה קודם למה - נטיעת הכרם או בניית הבית (יש דעה שאומרת שהבית שהתכוונה אליו התורה הוא מעין משרד - בית ארעי לתקופת בניית השדה), הרי יש סדר שהתורה נותנת לאדם להתבסס בחייו, וכך הוא הולך..

קודם שיטע כרם, אחר כך יבנה בית ולבסוך ישא אישה.

"מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו,..

"מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו,..

מי האיש אשר ארש אישה ולא לקחה".

- דברים כ, ה-ז

--
טיפשים לעומת זאת מתחילים בלישא אישה, אחר כך אם תמצא ידם יקנו בית, ולבסוף ימיהם חוזרים לבקש אומנות או להתפרנס מצדקה.

והרי זו קללה. כלומר כשמעשי האדם הפוכים, כדי שלא יצליח בדרכיו.

וכך הוא אומר בקללות - "אישה תארש... בית תבנה... כרם תטע" (דברים כח)

כלומר, יהיו מעשיך הפוכין, כדי שלא תצליח דרכיך.

והרי הדרך מבורכת היא..

שכן נאמר - "ויהי דוד לכל דרכו משכיל וה' עמו".

- שמואל א, יח, יד

--