מאת ישראל בן דוד
לקרת החגים הקרבים - פסח ופורים, ברצוני לחלק אתכם מספר מילים על המשמעות שלהם לפי תורת הקבלה.
חודש שבט (גדוש בטובות וברכות כפי שמסבירים המקובלים) טומן בתוכו את החג המופלא ביותר, שמקושר בעקיפין גם לביאת המשיח וגאולה – והוא חג האילנות – ט”ו בשבט. למעשה מדובר בחג שבאופן נסי מחבר אותנו לכוח של העץ. איזה עץ אתם יכולים לשאול? והתשובה היא: עץ החיים, כידוע אותה המציאות אליה אנחנו משתדלים להתחבר באמצעות קריאה בזהר ותפילת אנא בכוח. כלי נוסף לא פחות חשוב שמציעה תורה הקבלה היא המפתח הרוחני המזוהה בשם “מסך” או “כוח ההתנגדות”. למעשה כל הכלים של תורת הקבלה, בסופו של עניין מביאים אותנו לאותה מציאות של עץ החיים, כשכל אחד בדרכו מבין ומפרש את זה בחייו.
הבסיס הרחב ביותר שמגשר בינינו בתור פרטים הוא האכפתיות, כבוד אנושי ואהבת חינם – שהם אותם מידות או מושגים רוחניים, שאנחנו יכולים להבין האם (כן או לא) כל אחד מאיתנו מחובר (או לא) בכל נקודת זמן שהי. המציאות המאתגרת של היום נותנת לנו את כל ההזדמנויות בשביל לעשות את הבחירה. לפי מקובלים, העניין לא פוסק אף לא לרגע.
רבי ומורי, הרב ברג, מלמד בספרו המופלא “חלונות בזמן” על מציאות אמיתית של חגי ישראל. למרבה הפלא לא מדובר על מסורת אלא על האור שכל חג נושא עבורנו, בצורה מעגלית מידי שנה. למעשה מדובר בתפיסה שמסבירה שחגי ישראל אינם אלא חלונות בזמן שבהם מתגלה אותו כוח מופלא של הבורא הקרוי בשפת המקובלים – אור.
אור – הינו מושג קבלי עתיק יומין שפירושו כל מציאות של מילוי ושלמות בחיים. למעשה, גם הנשמה של כל אחד מאיתנו ביחס לגופינו הפיזי – גם היא נחשבת אור. אותו אור במועדים השונים מתגלה בצורות השונות, ע”מ לעזור לנו במהלך הרוחני שבחרנו לעשות – והוא להיות אנשים טובים יותר. אין טעם לקיים מצוות שמגלה התורה לבני ישראל, אלמלא ההכרה המלאה והבנה מעמיקה של המשמעות שלהן שמתגלה לנו באמצעות רבי שמעון בר יוחאי בספר הזהר.
החג הקרב הבא, הוא פורים. שהוא סוד השמחה. החג שבו כל אחד מאיתנו ממש יכול לחוות את השמחה הרוחנית המופלאה. להבדיל מט”ו בשבט שמחבר אותנו למסוגלות לדבוק בעץ החיים, פורים למעשה הוא המציאות של השלמות (של גמר התיקון). כלומר זה בעצם היעד. זאת המציאות שאנחנו מכוונים להגיע אליה, בין כך או בין כך (בסוד הפסוק “מוכרחים להיות שמח”)
ואם תשאלו: למה הדבר דומה? התשובה תהיה הבאה: במידה והמטרה של ראובן להגיע לירושלים, הרי יש טעם לשכור חמור או רכב חדיש. אולי אופניים. במלים אחרות, יש מקום להצטייד בכלים על מנת לעשות את המעבר. וזה שונה לגמרי מאותה מציאות שאנחנו כבר היגענו לירושלים, הקמנו משפחה ומנהלים אורח חיים הרצוי שחלמנו עליו לפני שעשינו את המעבר. זה ההבדל בין ט”ו בשבט לבין ט”ו באדר. תשימו לב על תאריכים. סדרה של חגים שהחלה בט”ו בשבט (חג האילנות), ממשיכה בט”ו באדר (פורים) - יעודה – ט”ו בניסן (חג הפסח, חג החירות). הלא זה נפלא? האם אתם רואים את הקו הדק שמחבר אותנו לט”ו?
ט”ו - לפי לוח השנה העברי - אשר כידוע משלב את השנה הירחית וזו של החמה – הינו יום שבו הירח מתגלה באופן מלא. כמו חג הפורים כך גם פסח – לא עוד חגים שמציינים אירועים טרגיים של עם ישראל, אלא הזדמנויות שבהן מתגלה אור של הבורא שמאפשר את הטרנספורמציה המלאה ממקום שהיינו בו למקום שאליו אנחנו משתוקקים להגיע. זה קו דק ועדין להבין – האם אנחנו באים לאירוע חברתי, שמא אנחנו חוגגים אירוע קוסמי שמחבר אותנו לא רק לתועלת רוחנית אישית שלנו – אלא גם לגלוי האור המטיב עמנו ועם הסביבה שבה אנחנו חיים.
ברצוני לכוון את תשומת לבכם לנקודה נוספת במאמר הזה והיא למקום ומשמעות של החגים הללו. למעשה חודש אדר מסיים את השנה העברית. התורה מגלה שלמרות שראש השנה שאנחנו חוגגים, יש מקום לעשות אותו בחודש שביעי, למעשה ראש לכל החודשים הוא דווקא ניסן. מזל טלה. כוכב מאדים.
מישהו מכיר מזל טלה בין המכרים שלנו? אני לא רוצה להכנס לעומקו של המזל, אבל מדובר ללא ספק בבני מזל אמיצים ונועזים במיוחד. לפעמים בדומה לילדים, שלא כל כך חושבים או מתחשבים בסביבה שלהם, אבל ללא ספק יש הרבה מה ללמוד מהאומץ והתעוזה שלהם להקים תהליכים או ליזום.
התהליך של הסוף ותהליך של ההתחלה שחלים בתקופה הקרובה, יכולים לעורר מספר דברים שיהיה מאוד מאתגר להתמודד איתם. כי מחוג השנתי שאברהם אבינו גילה בספר היצירה, למעשה, מבטא תהליכים רוחניים שחלים בעולמות הרוחניים במילא, ולא באים לידי ביטוי במציאות שלנו אלא כתוצאות. כתוצאות - ולא כסיבות. אבל ברגע שאנחנו מיודעים על השורשים, יש גם אפשרות לעורר ולהתעורר ברמת המודעות ובהתאם להשתמש במגמות הללו, כמו מלאכים מימנים שמובילים את ספינתם בים.
אם כן, הקושי של חודש אדר, ויתכן בשיא עוצמתו עשוי להתגלות דווקא בחג הפורים, הוא ההצפה של העניינים לא נעימים, קונפליקטים בלתי פטורים אישיים או בינאישיים וכו’. כל אחד לפי תחומו. למה הדבר דומה, למקום נקי, מצוחצח מאוד, שטרם נהיה מה שאנחנו רואים בו. בחג של השמחה המופלא ביותר מי שנוהג לנטות לעצב ודיכאון – יהיה תחת השפעה מועצמת. מי שרגיל לכעוס ולהיות עצבני או “לשחק אותה מסכן” בסיטואציות מסוימות בחייו – קרוב לודאי שהמציאות תעניק לו את כל הסיבות להיות שם, להיכנע או להיות מושפע מזה או להבדיל, לנצח את המלחמה :)
אנא מכם, התעוררו
חודש ניסן לעומת זאת, ליתר הדיוק, א’ בניסן (ר”ח כנודע) פותח בפנינו פאזה חדשה, התחלה חדשה. חג הפסח, החירות המופלאה – תהיה החירות מאותם “תהליכים בלתי נעימים” או “תקליטים שבורים” שאליהם אנחנו בורחים בכל מיני הזדמנויות. המפתח לכל, שוב, הינה המודעות לקיומם של התהליכים הללו והפעלת כוח התנגדות מכוון כלפיהם. חודש אדר הוא חודש מופלא להציף את הדברים בפנינו. לעומת זאת, חודש ניסן וחג הפסח במיוחד, הוא הפתרון והגאולה שלמה מאלו. וכשאני אומר גאולה שלמה – זה אומר הסרה מלאה מכל צל של ספק בכוחו של הבורא. האור שמתגלה באותו לילה – ט”ו בניסן – באיכות המיוחדת שלו – היא לסלק כל צל של שטן מהחיים שלנו. עכשיו אתם ודאי שואלים: שטן? איזה שטן? והתשובה: אכן כן, השטן. רגשות אשם שאנחנו סוחבים איתנו, כעס בלתי נשלט, גאווה וכו’. למעשה האר”י מגלה לנו שמדובר בחמישה עיקריים שמחברים אותנו לאותו אילן שהוא לא אילן החיים והם: כעס, שליטה או רודנות, גאווה, שנאה ושפיטה או דין. אם שמתם לב, לעתים אנחנו מכירים מה “הבעיות” שלנו. אנחנו מבינים ומשתדלים לעשות הכל בשביל לא להיות מה שאנחנו מבינים שלא כדאי להיות. אבל עדיין יש את חוסר יכולת או חוסר המסוגלות הנפשית לכרות את תהליך הבלתי רצוי. כוח של האור שמתגלה באותו לילה, חג הפסח, כמו זריקת קרן לייזר, כורת אותנו מהעץ הדעת טוב ורע, או לעתים מעץ ההפוך לגמרי של עץ החיים, ומחבר אותנו בחזרה לשורש הנשמה שלנו, אילן החיים, עץ החיים שמתגלה בספר הזהר ותורת ישראל.
הצעדים המעשיים כפי שמגלה לנו התורה בחג הפורים כוללים 4 שלבים, ובחג הפסח 15 שלבים. מאוד חשוב, מעבר למודעות של הכרת הרע ונכונות לסור מהרע הזה, להיות ממוקדים באור הבורא שמתגלה בימים אלו.
לסיום ברצוני להוסיף מפשט של המורה הרוחנית המופלאה שלי, קרן ברג, שאמרה במאמר על כוח המשפחה שפורסם ב- אתר הקבלה הישראלי לפני מספר חודשים: “זכרו שהאור הוא תמיד זך. אם תזכרו זאת היטב תמיד תוכלו להתחבר לכוח האור”.
האם אנחנו באמת מצפים לגאולה?
לקרת החגים הקרבים - פסח ופורים, ברצוני לחלק אתכם מספר מילים על המשמעות שלהם לפי תורת הקבלה.
חודש שבט (גדוש בטובות וברכות כפי שמסבירים המקובלים) טומן בתוכו את החג המופלא ביותר, שמקושר בעקיפין גם לביאת המשיח וגאולה – והוא חג האילנות – ט”ו בשבט. למעשה מדובר בחג שבאופן נסי מחבר אותנו לכוח של העץ. איזה עץ אתם יכולים לשאול? והתשובה היא: עץ החיים, כידוע אותה המציאות אליה אנחנו משתדלים להתחבר באמצעות קריאה בזהר ותפילת אנא בכוח. כלי נוסף לא פחות חשוב שמציעה תורה הקבלה היא המפתח הרוחני המזוהה בשם “מסך” או “כוח ההתנגדות”. למעשה כל הכלים של תורת הקבלה, בסופו של עניין מביאים אותנו לאותה מציאות של עץ החיים, כשכל אחד בדרכו מבין ומפרש את זה בחייו.
הבסיס הרחב ביותר שמגשר בינינו בתור פרטים הוא האכפתיות, כבוד אנושי ואהבת חינם – שהם אותם מידות או מושגים רוחניים, שאנחנו יכולים להבין האם (כן או לא) כל אחד מאיתנו מחובר (או לא) בכל נקודת זמן שהי. המציאות המאתגרת של היום נותנת לנו את כל ההזדמנויות בשביל לעשות את הבחירה. לפי מקובלים, העניין לא פוסק אף לא לרגע.
רבי ומורי, הרב ברג, מלמד בספרו המופלא “חלונות בזמן” על מציאות אמיתית של חגי ישראל. למרבה הפלא לא מדובר על מסורת אלא על האור שכל חג נושא עבורנו, בצורה מעגלית מידי שנה. למעשה מדובר בתפיסה שמסבירה שחגי ישראל אינם אלא חלונות בזמן שבהם מתגלה אותו כוח מופלא של הבורא הקרוי בשפת המקובלים – אור.
אור – הינו מושג קבלי עתיק יומין שפירושו כל מציאות של מילוי ושלמות בחיים. למעשה, גם הנשמה של כל אחד מאיתנו ביחס לגופינו הפיזי – גם היא נחשבת אור. אותו אור במועדים השונים מתגלה בצורות השונות, ע”מ לעזור לנו במהלך הרוחני שבחרנו לעשות – והוא להיות אנשים טובים יותר. אין טעם לקיים מצוות שמגלה התורה לבני ישראל, אלמלא ההכרה המלאה והבנה מעמיקה של המשמעות שלהן שמתגלה לנו באמצעות רבי שמעון בר יוחאי בספר הזהר.
החג הקרב הבא, הוא פורים. שהוא סוד השמחה. החג שבו כל אחד מאיתנו ממש יכול לחוות את השמחה הרוחנית המופלאה. להבדיל מט”ו בשבט שמחבר אותנו למסוגלות לדבוק בעץ החיים, פורים למעשה הוא המציאות של השלמות (של גמר התיקון). כלומר זה בעצם היעד. זאת המציאות שאנחנו מכוונים להגיע אליה, בין כך או בין כך (בסוד הפסוק “מוכרחים להיות שמח”)
ואם תשאלו: למה הדבר דומה? התשובה תהיה הבאה: במידה והמטרה של ראובן להגיע לירושלים, הרי יש טעם לשכור חמור או רכב חדיש. אולי אופניים. במלים אחרות, יש מקום להצטייד בכלים על מנת לעשות את המעבר. וזה שונה לגמרי מאותה מציאות שאנחנו כבר היגענו לירושלים, הקמנו משפחה ומנהלים אורח חיים הרצוי שחלמנו עליו לפני שעשינו את המעבר. זה ההבדל בין ט”ו בשבט לבין ט”ו באדר. תשימו לב על תאריכים. סדרה של חגים שהחלה בט”ו בשבט (חג האילנות), ממשיכה בט”ו באדר (פורים) - יעודה – ט”ו בניסן (חג הפסח, חג החירות). הלא זה נפלא? האם אתם רואים את הקו הדק שמחבר אותנו לט”ו?
ט”ו - לפי לוח השנה העברי - אשר כידוע משלב את השנה הירחית וזו של החמה – הינו יום שבו הירח מתגלה באופן מלא. כמו חג הפורים כך גם פסח – לא עוד חגים שמציינים אירועים טרגיים של עם ישראל, אלא הזדמנויות שבהן מתגלה אור של הבורא שמאפשר את הטרנספורמציה המלאה ממקום שהיינו בו למקום שאליו אנחנו משתוקקים להגיע. זה קו דק ועדין להבין – האם אנחנו באים לאירוע חברתי, שמא אנחנו חוגגים אירוע קוסמי שמחבר אותנו לא רק לתועלת רוחנית אישית שלנו – אלא גם לגלוי האור המטיב עמנו ועם הסביבה שבה אנחנו חיים.
ברצוני לכוון את תשומת לבכם לנקודה נוספת במאמר הזה והיא למקום ומשמעות של החגים הללו. למעשה חודש אדר מסיים את השנה העברית. התורה מגלה שלמרות שראש השנה שאנחנו חוגגים, יש מקום לעשות אותו בחודש שביעי, למעשה ראש לכל החודשים הוא דווקא ניסן. מזל טלה. כוכב מאדים.
מישהו מכיר מזל טלה בין המכרים שלנו? אני לא רוצה להכנס לעומקו של המזל, אבל מדובר ללא ספק בבני מזל אמיצים ונועזים במיוחד. לפעמים בדומה לילדים, שלא כל כך חושבים או מתחשבים בסביבה שלהם, אבל ללא ספק יש הרבה מה ללמוד מהאומץ והתעוזה שלהם להקים תהליכים או ליזום.
התהליך של הסוף ותהליך של ההתחלה שחלים בתקופה הקרובה, יכולים לעורר מספר דברים שיהיה מאוד מאתגר להתמודד איתם. כי מחוג השנתי שאברהם אבינו גילה בספר היצירה, למעשה, מבטא תהליכים רוחניים שחלים בעולמות הרוחניים במילא, ולא באים לידי ביטוי במציאות שלנו אלא כתוצאות. כתוצאות - ולא כסיבות. אבל ברגע שאנחנו מיודעים על השורשים, יש גם אפשרות לעורר ולהתעורר ברמת המודעות ובהתאם להשתמש במגמות הללו, כמו מלאכים מימנים שמובילים את ספינתם בים.
אם כן, הקושי של חודש אדר, ויתכן בשיא עוצמתו עשוי להתגלות דווקא בחג הפורים, הוא ההצפה של העניינים לא נעימים, קונפליקטים בלתי פטורים אישיים או בינאישיים וכו’. כל אחד לפי תחומו. למה הדבר דומה, למקום נקי, מצוחצח מאוד, שטרם נהיה מה שאנחנו רואים בו. בחג של השמחה המופלא ביותר מי שנוהג לנטות לעצב ודיכאון – יהיה תחת השפעה מועצמת. מי שרגיל לכעוס ולהיות עצבני או “לשחק אותה מסכן” בסיטואציות מסוימות בחייו – קרוב לודאי שהמציאות תעניק לו את כל הסיבות להיות שם, להיכנע או להיות מושפע מזה או להבדיל, לנצח את המלחמה :)
אנא מכם, התעוררו
חודש ניסן לעומת זאת, ליתר הדיוק, א’ בניסן (ר”ח כנודע) פותח בפנינו פאזה חדשה, התחלה חדשה. חג הפסח, החירות המופלאה – תהיה החירות מאותם “תהליכים בלתי נעימים” או “תקליטים שבורים” שאליהם אנחנו בורחים בכל מיני הזדמנויות. המפתח לכל, שוב, הינה המודעות לקיומם של התהליכים הללו והפעלת כוח התנגדות מכוון כלפיהם. חודש אדר הוא חודש מופלא להציף את הדברים בפנינו. לעומת זאת, חודש ניסן וחג הפסח במיוחד, הוא הפתרון והגאולה שלמה מאלו. וכשאני אומר גאולה שלמה – זה אומר הסרה מלאה מכל צל של ספק בכוחו של הבורא. האור שמתגלה באותו לילה – ט”ו בניסן – באיכות המיוחדת שלו – היא לסלק כל צל של שטן מהחיים שלנו. עכשיו אתם ודאי שואלים: שטן? איזה שטן? והתשובה: אכן כן, השטן. רגשות אשם שאנחנו סוחבים איתנו, כעס בלתי נשלט, גאווה וכו’. למעשה האר”י מגלה לנו שמדובר בחמישה עיקריים שמחברים אותנו לאותו אילן שהוא לא אילן החיים והם: כעס, שליטה או רודנות, גאווה, שנאה ושפיטה או דין. אם שמתם לב, לעתים אנחנו מכירים מה “הבעיות” שלנו. אנחנו מבינים ומשתדלים לעשות הכל בשביל לא להיות מה שאנחנו מבינים שלא כדאי להיות. אבל עדיין יש את חוסר יכולת או חוסר המסוגלות הנפשית לכרות את תהליך הבלתי רצוי. כוח של האור שמתגלה באותו לילה, חג הפסח, כמו זריקת קרן לייזר, כורת אותנו מהעץ הדעת טוב ורע, או לעתים מעץ ההפוך לגמרי של עץ החיים, ומחבר אותנו בחזרה לשורש הנשמה שלנו, אילן החיים, עץ החיים שמתגלה בספר הזהר ותורת ישראל.
הצעדים המעשיים כפי שמגלה לנו התורה בחג הפורים כוללים 4 שלבים, ובחג הפסח 15 שלבים. מאוד חשוב, מעבר למודעות של הכרת הרע ונכונות לסור מהרע הזה, להיות ממוקדים באור הבורא שמתגלה בימים אלו.
לסיום ברצוני להוסיף מפשט של המורה הרוחנית המופלאה שלי, קרן ברג, שאמרה במאמר על כוח המשפחה שפורסם ב- אתר הקבלה הישראלי לפני מספר חודשים: “זכרו שהאור הוא תמיד זך. אם תזכרו זאת היטב תמיד תוכלו להתחבר לכוח האור”.
האם אנחנו באמת מצפים לגאולה?
